כתבתה של קרין יוסבשוילי, תלמידת כיתה ט', תיכון מקיף ד', אשדוד.
חבריו הקרובים של סלבה מספרים: "סלבה היה נער מדהים, חייכן ומוכשר מאוד. הוא היה איש מחשבים מעולה וצפינו לו עתיד מזהיר בתחום"; "סלבה אהב מאוד לבלות עם חברים"; "תמיד ידענו שיש לאן לפנות אם היינו צריכים מישהו לדבר איתו, ועכשיו, כשהוא כבר לא שם, הדברים היחידים שנשארו לנו הם הזיכרונות"; "אם הייתה לנו האפשרות לומר לו כמה דברים לפני שזה קרה, היינו רוצים שיידע שהוא תמיד עמוק אצלנו בלב ובחיים לא נשכח אותו".
בבית הספר מקיף ד' באשדוד עדיין מתקשים לעכל את הבשורה: סלבה - וסציסלב חרסונסקי, תלמיד כיתה ט' מבית הספר, נפטר כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות והותיר אחריו שובל של חברים אוהבים, מורים, מכרים ואמא כואבת שהיה כל עולמה.
חבריו הקרובים של סלבה מספרים: "סלבה היה נער מדהים, חייכן ומוכשר מאוד. הוא היה איש מחשבים מעולה וצפינו לו עתיד מזהיר בתחום"; "סלבה אהב מאוד לבלות עם חברים"; "תמיד ידענו שיש לאן לפנות אם היינו צריכים מישהו לדבר איתו, ועכשיו, כשהוא כבר לא שם, הדברים היחידים שנשארו לנו הם הזיכרונות"; "אם הייתה לנו האפשרות לומר לו כמה דברים לפני שזה קרה, היינו רוצים שיידע שהוא תמיד עמוק אצלנו בלב ובחיים לא נשכח אותו".רות סיטרוק, רכזת השכבה, תיארה את הרגעים שלאחר קבלת הבשורה: "הרגעים הראשונים היו בלתי נתפסים: זעזוע עמוק, כאב נורא ומחשבות רבות". כל אותה העת תמונתו של סלבה לנגד עיניה. "זכרתי סיטואציות רבות, בעיקר שיחות עם סלבה בהזדמנויות שונות, ואת עיניו הכחולות וחיוכו המקסים שאפיינו אותו כל כך. מספר ימים קודם לכן בדקתי את המבחנים של הכיתה. נשברתי כשחשבתי לעצמי שהוא לעולם לא ידע מה הציון שלו. סלבה הוא כמו הילד שלי, בדיוק כמו כל ילד אחר בשכבה, לאבד אותו זו פשוט הרגשה נוראית".
ביום שלישי, השישה בדצמבר, ליוו את סלבה בדרכו האחרונה רבים מחבריו, מוריו ומכריו. חבריו סירבו לעזוב את חלקת הקבר הטרייה ונותרו בוכים במקום זמן רב.
בית הספר יעלה ערב להנצחתו של סלבה. ייקחו בו חלק תלמידי שכבה ט', חבריו של סלבה ומורים. לערב זה תוזמן אימו ובני משפחה.
